הבלוג של IV-Lead - מדריכים בעברית ל-HubSpot, אוטומציה ו-RevOps

איך מגדירים ומנהלים pipelines של אובייקטים ב-HubSpot

Written by Ohad Peter | 3 ביולי 2026, 8:42:31

ב-HubSpot, pipeline (תהליך עבודה בשלבים) הוא רצף השלבים שרשומה עוברת מתחילתה ועד סופה, ולהגדיר את השלבים האלה נכון זה אחד המהלכים הכי משתלמים שתעשו בפורטל. pipeline טוב משקף את הדרך שבה העבודה באמת מתקדמת אצלכם, כך שהשלב של כל רשומה אומר את האמת ואפשר לסמוך על הדוחות. pipeline גרוע מלא בשלבים שאף אחד לא משתמש בהם, משאיר עסקאות תקועות באוויר ומייצר דוחות מטעים. ריכזנו לכם איך מגדירים ומנהלים pipelines של אובייקטים כך שיישארו אמינים לאורך זמן.

נקודות מפתח

  • ב-HubSpot אפשר לבנות pipelines לעסקאות, לפניות שירות ול-custom objects, וכל רשומה נמצאת בשלב אחד בכל רגע נתון.
  • כל שלב צריך לסמן שינוי אמיתי בסטטוס שאפשר לראות, כמו פגישה שהתקיימה, הצעה שנשלחה או חוזה שנחתם.
  • אם תמיד מדלגים על שני שלבים יחד, הם בעצם שלב אחד, ובמשפך מכירות מספיקים בדרך כלל חמישה עד שבעה שלבים.
  • תנאי כניסה ויציאה, שדות חובה בשלבים המרכזיים ובדיקה קבועה של עסקאות תקועות שומרים על הדוחות אמינים, כי pipeline שלא מנהלים מתקלקל תוך רבעון.
  • pipeline חדש מצדיק רק מסלול עבודה שונה באמת, כמו מכירות חדשות מול renewals, כי כל pipeline נוסף מפצל את הדוחות ומבלבל את הצוות.

מה זה pipeline של אובייקט, ולאילו אובייקטים אפשר להגדיר אותו?

pipeline הוא רצף של שלבים שרשומה עוברת, וב-HubSpot אפשר לבנות pipelines לעסקאות, לפניות שירות (tickets) ול-custom objects. עסקאות עוברות במשפך המכירות (deal pipeline), מעסקה חדשה ועד סגירה. פניות עוברות ב-pipeline של התמיכה, מהרגע שהתקבלו ועד שנפתרו. גם custom objects, כלומר אובייקטים שמיוחדים לעסק שלכם, כמו בקשות, הזמנות או פרויקטי הטמעה, יכולים לקבל pipeline משלהם. בכל המקרים העיקרון זהה: מסלול מוגדר של שלבים, וכל רשומה נמצאת בשלב אחד בכל רגע נתון. דוגמה מהשטח: חברה שמנהלת משפך מכירות אחד לעסקים חדשים ומשפך נפרד ל-renewals, כי שני התהליכים האלה באמת עוברים בשלבים שונים.

איך בונים שלבים שמשקפים את המציאות?

תמפו את השלבים לפי הדרך שבה העבודה באמת מתקדמת, ולא לפי הדרך שבה הייתם רוצים שתתקדם. כל שלב צריך לסמן שינוי אמיתי בסטטוס, כזה שאפשר לראות. הטעות הנפוצה ביותר היא יותר מדי שלבים, או שלבים שלא קשורים לשום דבר שמישהו באמת עושה. כל שלב צריך לענות על השאלה ״מה השתנה כדי שנגיע לכאן?״, ובתשובה קונקרטית: התקיימה פגישה, נשלחה הצעה, נחתם חוזה. אם תמיד מדלגים על שני שלבים יחד, הם בעצם שלב אחד. אם אנשי המכירות לא יודעים לאיזה שלב שייכת עסקה, השלבים לא מוגדרים מספיק ברור. דוגמה מהשטח: צוות שהחליף שלב מעורפל בשם ״בתהליך״ בשני שלבים מדויקים, ״הדגמה הושלמה״ ו״הצעה נשלחה״, ופתאום משפך המכירות הראה בדיוק איפה העסקאות נתקעות.

איך שומרים על pipelines נקיים אחרי שהם עולים לאוויר?

תגדירו לכל שלב תנאי כניסה ויציאה, ותבדקו את ה-pipeline באופן קבוע כדי שרשומות לא יירקבו במקום. ההגדרה היא רק חצי מהעבודה, והניהול השוטף הוא מה ששומר על הדוחות אמינים. תסכימו מראש מה צריך להתקיים כדי שרשומה תיכנס לשלב או תצא ממנו, כך שכולם מזיזים רשומות באותה צורה. אחר כך תבדקו בקביעות: עסקאות בלי פעילות לאחרונה, רשומות שתקועות בשלב אחד יותר מדי זמן, וכל מה שתאריך הסגירה שלו כבר עבר. pipeline שלא מנהלים אותו מתקלקל תוך רבעון: כל אחד משתמש בשלבים קצת אחרת, רשומות ישנות נערמות, והדוחות שנבנו עליו מפסיקים להיות נכונים בלי שאף אחד שם לב. שדות חובה בשלבים המרכזיים עוזרים לאכוף את המשמעת הזאת באופן אוטומטי.

מתי כדאי ליצור pipeline חדש, ומתי מספיק להוסיף שלב?

תיצרו pipeline חדש כשהעבודה באמת עוברת במסלול אחר, ותוסיפו שלב רק כשנוצר שלב חדש של ממש במסלול הקיים. תהליכים שונים מצדיקים pipelines שונים, למשל מכירות חדשות מול renewals, או עסקאות מכירה מול תהליך הטמעה ייעודי. אבל אל תקימו pipeline לכל וריאציה קטנה, כי כל אחד נוסף מפצל את הדוחות ומבלבל את הצוות. אותו ריסון נכון גם לשלבים, ויותר שלבים לא אומר תמונה טובה יותר. כך אנחנו עובדים גם עם לקוחות: קודם ממפים איך העבודה זורמת בפועל, אחר כך בונים את המינימום של pipelines ושלבים שמתאר אותה בכנות, ומוסיפים מורכבות רק כשמופיע מסלול חדש או שלב חדש אמיתי.

איך אנחנו ב-IV-Lead ניגשים ל-pipelines?

ה-pipelines הם עמוד השדרה של דיווח אמין, ורוב הפורטלים מגדירים אותם קצת לא נכון, בדרכים שמצטברות עם הזמן. הפתרון הוא בעיקר משמעת, הרבה יותר מפיצ׳רים: שלבים שמסמנים שינויים אמיתיים, קריטריונים ברורים למעבר ביניהם, ובדיקה קבועה כדי שרשומות לא יירקבו. תשמרו על מספר קטן של pipelines ושלבים, קטן ככל שהמציאות מאפשרת. כשעושים את זה, כל דוח שנבנה מעליהם, בין אם תחזית, מהירות משפך המכירות או אחוז סגירה, נשען על נתונים שאפשר לסמוך עליהם. כשמדלגים על זה, מבזבזים יותר זמן על ויכוחים אם המספרים נכונים מאשר על החלטות לפיהם.

השלבים בפורטל שלכם לא תואמים את הדרך שבה אתם באמת עובדים? קבעו אודיט פורטל של 30 דקות, ונעבור יחד על ה-pipelines והשלבים שלכם ונראה לכם איפה הם פוגעים באמינות הדוחות. לתמונה הרחבה, אפשר לקרוא איך אנחנו ניגשים להטמעה ואופטימיזציה של HubSpot.

שאלות נפוצות

כמה שלבים צריכים להיות ב-pipeline ב-HubSpot?
כמה שצריך כדי לתאר בכנות איך העבודה מתקדמת, ובמשפך מכירות זה בדרך כלל חמישה עד שבעה. כל שלב צריך לסמן שינוי אמיתי בסטטוס, כזה שאפשר לראות. אם אנשי הצוות לא יודעים לאיזה שלב שייכת רשומה, או שתמיד מדלגים על שני שלבים יחד, יש לכם יותר מדי שלבים.

אפשר להגדיר יותר מ-pipeline אחד לאותו אובייקט?
כן. לעסקאות, לפניות ול-custom objects אפשר להגדיר כמה pipelines, למשל משפך מכירות לעסקים חדשים ומשפך נפרד ל-renewals. תיצרו pipeline חדש רק כשהעבודה באמת עוברת במסלול אחר, לא בשביל וריאציות קטנות.

מה ההבדל בין משפך מכירות לבין pipeline של custom object?
משפך המכירות עוקב אחרי הזדמנויות מכירה עד הסגירה. pipeline של custom object עוקב אחרי כל תהליך אחר שמיוחד לעסק שלכם, כמו בקשות, הזמנות או הטמעה, לאורך השלבים שלו. שניהם עובדים באותה צורה: מסלול מוגדר של שלבים, וכל רשומה נמצאת בשלב אחד בכל רגע.

איך מונעים מעסקאות להיתקע במשפך המכירות?
תגדירו לכל שלב תנאי כניסה ויציאה ברורים, תקבעו שדות חובה בשלבים המרכזיים, ותבדקו את המשפך בקביעות כדי לאתר רשומות בלי פעילות לאחרונה או עם תאריך סגירה שכבר עבר. הגדרה טובה היא רק ההתחלה, ומה ששומר על המשפך נקי לאורך זמן הוא הניהול השוטף.